קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:ט׳:ב׳

« קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:ט׳:א׳ קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:י׳:א׳ »

9 הלכה: פיּס׳. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מִפְּנֵי מַה מְעָרְבִין בַּחֲצֵירוֹת. מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלֹום. מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה דְבוּבָה לַחֲבֵירָתָהּ. וְשָׁלְחָת עֵירוּבָהּ בְּיַד בְרָהּ. נַסְתֵּיהּ וְכָפַפְתֵּיהּ וּנְשַׁקְתֵּיהּ. אֲתַא אֲמַר לְאִימֵּיהּ. אָמְרָה. הָכֵין רַחְמָה לִי וְלָא הֲוָות יָדְעָה. מִתּוֹךְ כָּךְ עָשׂוּ שָׁלוֹם. הָדָא הוּא דִכְתִיב דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נוֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.

פירוש קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:ט׳:ב׳

9 גמ' מפני מה מערבין בחצירו'. אחר שנשתתפו במבוי:

10 מפני דרכי שלום. כדי שיבואו לדבר זה עם זה גם שע"י עירו' כלם נחשבים כאיש אחד:

11 דבובה. שנואה ונראה שסיפרו עליה לשון הרע לחבירתה:

12 נסתיה. לקחתו:

13 וגפפתיה. וחבקו:

14 אתא. הנער ואמר כן לפני אמו שחברתה נשקו:

15 אמרה. הכי חבירתי אוהבת אותי ואנכי לא ידעתי:

16 דרכיה. של תורה ומצות דרכי נועם ונתיבותיה שלום:

« קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:ט׳:א׳ קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:י׳:א׳ »